החלטה בתיק רע"א 30345-01-12

1.         בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' וגנר, ס' נשיא) מיום 3/1/12 בת"א 17199-03-11, לפיה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק התובענה על הסף מחמת חוסר עילה וחוסר סמכות עניינית, וכמו כן נדחתה הבקשה החלופית להורות על העברת התובענה לבית הדין לעבודה.

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין:

2.         העובדות והנסיבות כפי שפורטו בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום, הן:

המשיב מס' 1 (להלן: מר חיים ) נהג משאית במקצועו, היה מבוטח בפוליסה מספר 516647/5 (להלן: הפוליסה הראשונה ) אשר כללה כיסוי ביטוחי לפיצוי בגין נכות מתאונה, אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות ביטוח אצל המבטחת - המשיבה מס' 2 (להלן: חב' כלל ).

המבקשת (להלן: חב' כלל-פנסיה) שהיא בבעלות של חב' כלל ביטחה בתקופה הרלוונטית את מר חיים בפוליסה לביטוח חיים פנסיוני, במסגרת התוכנית " פנסיה בסיסית" שמספרה 413219/7 - ואשר כוללת כיסוי ביטוחי לפיצוי לשחרור מתשלום פרמיות ביטוח בגין אובדן כושר עבודה (להלן: הפוליסה השניה ).

3.         מר חיים הגיש תביעה לפיה ביום 31/3/09 במהלך החלפת צמיג אשר התפוצץ במשאיתו, החל לסבול מכאבים עזים בגבו וממגבלות בתנועות הגב עם הקרנות לרגליים. כמו כן החל לסבול מדלקת פרקים, כאבים והגבלה בכתף שמאל, כאבי ברכיים וליקויי שמיעה בינוני עד חמור באוזניו.

            בשל מצבו הרפואי נעדר מר חיים מעבודתו לעיתים תכופות.

            על פי כתב התביעה שהוגש היה למעשה באי כושר עבודה מוחלט מיום 8/2/10. רופא תעסוקתי שבדק את מר חיים קבע שהוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה הכרוכה במאמצים פיזיים, כיפוף הרמת משאות וישיבה ממושכת. הוא נבדק על ידי פרופ' רופמן, מומחה בתחום האורתופדי, אשר קבע שאינו מסוגל לשוב לעבודה וזאת החל מחודש מרץ 2009.

התביעות שהוגשו על ידי מר חיים :

4.         בשל מצבו הרפואי כמפורט לעיל, הגיש מר חיים תביעה למימוש זכויות בגין נכות ואובדן כושר עבודה לחב' כלל, ובמקביל הגיש תביעה למבקשת לתשלום פנסיית נכות מקרן הפנסיה "מיטיבית עתודות" שבניהולה.

            חב' כלל אישרה את תביעתו של מר חיים החל מיום 8/5/10. ביום 1/11/10 שלחה חב' כלל מכתב נוסף ובו הודיעה למר חיים כי הוחלט לדחות את תביעתו, שכן הוא איננו מצוי באי כושר עבודה מוחלט ומסוגל לעבודות סבירות אחרות בתחום עיסוקו.

            בנוסף, דחתה כלל את תביעתו של מר חיים לפיצוי בגין נכות מהתאונה, מאחר שלטענתה לא הוכח מקרה הביטוח, לא נותרה נכות והתביעה התיישנה.

            על בסיס טענה זו הגיש מר חיים את תביעתו דנן.

טענת המבקשת :

5.         המבקשת העלתה טענה לפיה תביעות לתשלום פנסיית נכות מקרן הפנסיה נתונות לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, וזאת מכוח סע' 24(א)(3) לחוק בתי הדין לעבודה. עוד טענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה וזאת מאחר שזכאותו לפנסיית נכות הייתה לתקופה זמנית וקצובה שהסתיימה ביום 31/12/10, ובתום אותה תקופה לא פנה בבקשה להאריך התקופה, ולכן לא עומדת לו עוד העילה לעשות כן.

            עוד טענה המבקשת כי מר חיים כרך את התביעות כנגד חב' כלל-פנסיה וכנגד חב' כלל בתביעה אחת וללא התייחסות מפורטת למבקשת, למרות שמדובר בתביעות משפטיות שונות וללא קשר ביניהן.

6.         מאחר שחב' כלל פנסיה היא בבעלות מלאה של חב' כלל, טען מר חיים שמדובר הלכה למעשה ב"כיס אחד" ממנו נדרש הפיצוי ויש להגיש את התביעה כנגד שתי הנתבעות כתביעה אחת, בהיות שתי התביעות מבוססות על מסכת עובדתית זהה, שראוי שיתבררו בהליך אחד.

החלטת בית משפט השלום :

7.         בית משפט  שלום קבע שמאחר שמדובר בשתי חברות - חב' כלל פנסיה וחב' כלל - אין ביניהן כל קשר לעניין חבות בתשלום עמית בקרן הפנסיה או תשלום למבוטח מכוח פוליסת ביטוח. מדובר בשתי אישיות משפטיות העומדות בפני עצמן, והגם שהן שייכות לאותו קונצרן אין בכך כדי לשנות מן התוצאה האמורה. יחד עם זאת, בית המשפט אפשר למשיב לתקן את כתב התביעה כך שתוגש תביעה נפרדת כנגד כל אחת מן המשיבות.